על קריאת מגילת העצמאות בטעמי המקרא

\\ הרב גלעד קריב

ביום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל ממשיכה התנועה הרפורמית בישראל במהלך לשילוב קריאתה של מגילת העצמאות בבתי הכנסת במהלך תפילות יום העצמאות ובכינוסים הציבוריים לציון היום. במסגרת מהלך זה שולבו בפסקאות המגילה טעמי המקרא המסורתיים, המשמשים לקריאתן של המגילות ביתר חגי הלוח העברי.
 

שילובם של הטעמים המסורתיים – סימני הפיסוק העתיקים של השפה העברית – נועד להציג את מגילת העצמאות כאחד מן המסמכים המכוננים של העם היהודי, המבטא במילותיו של המשקל ההיסטורי הסגולי של הקמת המדינה בתום אלפים שנות גלות. בנוסף נועד המעשה להטמיע את קריאתה של המגילה, כמרכיב מרכזי של החג וכדרך להעשיר את מנהגיו ואופן ציונו, וכן לבצר את מעמדה של המגילה וערכיה בקרב הציבור הישראל ובני העם היהודי ברחבי העולם.
 

עם שילובם של הטעמים בפסקאות המגילה המרכזיות, הוקלטה קריאתן המוטעמת של פסקאות אלו בשני נוסחים. הראשון – נוסח הטעמים המשמש לקריאת ספרי הנביאים, לרבות נבואות הנחמה ושיבת ציון. השני – נוסח הטעמים המשמש לקריאת מגילות התנ"ך במועדיו השונים של הלוח העברי. על יסוד המנהג לקרוא את פסוקי מגילת אסתר העוסקים בגלות יהודה בניגוניה של מגילת איכה, הוקלטה הפסקה ממגילת העצמאות המזכירה את שואת יהודי אירופה, בניגון זה.
 

פסקאות המגילה המוטעמות ונוסחי הקריאה נשלחו לקהילות היהדות המתקדמת בישראל ובעולם והוצגו ברשת האינטרנט, מתוך תקווה לייסודו של מנהג חדש, המעטר גם את חגיגות העצמאות במנהג המסורתי של מקרא מגילה – מגילת העצמאות

 

• לחצו כאן לקריאת המאמר המלא